Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits, Hébreu 259

Biblissima+ Identifier: https://data.biblissima.fr/entity/Q56372

  • Attested title :
    • Recueil de commentaires exégétiques
  • Other label of the document :
    • Hébreu 259
    • Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits, Hébreu 259
    • Paris. BnF, Hébreu 259
  • Held at : Paris. Bibliothèque nationale de France, Département des manuscrits
  • Languages : Hebrew
  • Author : Gersonide (1288-1344) | Abraham ibn ʿEzraʾ (1089?-1164)
  • Date of Origin :
  • Composition :
    • 174 f.
  • Dimensions :
    • 200 x 140 mm
  • Codicological details :
    • 174 f.. 200 x 140 mm.
      Première unité codicologique (f. 1-44) : Papier d’épaisseur moyenne, bien poncé, avec des vergeures fines, des lignes de chaînette et un filigrane : colonne (par ex. aux ff. 28/31), analogue à Briquet 4363 (Gex 1465) ou 4364 (Lyon 1476).Cahiers irréguliers :1 : VI (ff. 1-12) ; 2 : V (ff. 13-22) ; 3 : VII (ff. 23-36) ; 4 : V (ff. 37-44 [il manque, à la fin, deux feuillets]).Réclames horizontales, légèrement décorées, dans une écriture plus cursive que le reste de la copie, au verso de chaque feuillet ; elles sont souvent rognées. Dimensions : au f. 29v, 200 x 138 mm, soit 14.148.38 x 16.93.29 mm.Réglure faite sur le côté verso des feuillets, probablement par pression d’un cadre réglé, au moins pour les lignes verticales (voir par ex. les ff. 23 et 44) ; les lignes horizontales paraissent tracées à la pointe sèche ; schéma analogue à M. Dukan, p. 72. Longues lignes : 26 lignes écrites pour autant de lignes réglées. Écriture semi-cursive de type séfarade. Les premiers mots sont en caractères épais de grand module. Il se peut qu’ils aient été insérés dans un second temps et que la copie étant restée inachevée, aux ff. 29v et 42r, l’espace réservé aux premiers mots soit resté vierge. Au f. 43v, les neuf dernières lignes sont d’une autre main.Au f. 32r-v, le texte est écrit en forme de dessin géométrique.Encre brun très sombre tirant sur le noir (plus claire au f. 43v ; voir aussi ci-dessous : « Écriture ») ; un peu corrosive par endroits (par ex. au f. 30v).Les corrections et notes marginales, en écriture cursive séfarade (la même que celle des réclames), sont très rares. L’encre des signes de renvoi (dans le corps de la copie) est la même que celle du texte, alors que l’encre des notes est d’un brun plus clair.
      Deuxième unité codicologique (f. 44-53) : Feuillets de papier assemblés, de trois types différents : 1)Les ff. 48-50 sont du même papier, poncé, avec de fines vergeures et un filigrane, bas d’une Main (par ex. aux ff. 48 et 50), qui n’a pu être rapproché de l’un des filigranes répertoriés dans Briquet car il n’apparaît jamais que de façon partielle ; 2)Les ff. 46 et 47 semblent être d’un autre papier, également poncé, où l’on peut distinguer de fines vergeures, mais pas de lignes de chaînette. Un filigrane non identifié (par ex. au f. 46 et peut-être aussi au f. 53) ; 3)Le papier des ff. 52 et 53 (qui ne portent aucun filigrane), également poncé, est semblable à celui des ff. 46 et 47 ; il a de fines vergeures, mais apparemment pas de lignes de chaînette.Cahier : 1 : IV (ff. 44-53 [les ff. 48 et 52 ont été ajoutés]). Le cahier a été reconstitué, car les feuillets dont il est formé ne correspondent pas à des bifeuillets. Numérotation des feuillets en lettres hébraïques, dans le coin supérieur gauche : de א (f. 45r) à ז (f. 51r), plus ט (f. 52r) ; la numérotation du f. 53 a probablement disparu à cause d’un trou (restauré).Les feuillets n’étaient pas réglés.Plusieurs écritures cursives de type séfarade (comparer les ff. 47r, 48r à 50v et 52v).Encres d’un brun plus ou moins foncé, tirant sur le noire ou le rouge.
      Troisième unité codicologique (f. 54-153) : Papier d’épaisseur moyenne ou assez épais (par ex. aux ff. 89, 91 et 95), bien poncé, avec des vergeures assez fines, des lignes de chaînette et trois filigranes (mêlés jusqu’au quatrième cahier, depuis, seul le troisième est présent) : Main. Le premier (par ex. aux ff. 90/95) est analogue à Briquet 11154 (Catane 1480 – Palerme 1482) ou 11164 (Gênes 1493-95) ; les deux autres (par ex. aux ff. 91/94, Main sommée d’une étoile avec une lettre « O » inscrite, et ff. 135/136, Main sommée d’une fleur avec une lettre inscrite), ne sont pas répertoriés dans Briquet.Cahiers irréguliers :1 : V (ff. 54-63) ; 2 : VII (ff. 64-77) ; 3 à 5 : V (ff. 78-87 ; 88-97 ; 98-106 [il manque, au milieu, un feuillet dont subsiste le talon, sans lacune]) ; 6 : VII (ff. 107-120) ; 7 à 8 : V (ff. 121-130 ; 131-140) ; 9 : VI (ff. 141-152) ; un feuillet indépendant (f. 153).Réclames horizontales, légèrement décorées, sur le verso de chaque feuillet.Réglure faite à la pointe sèche, au verso de chaque feuillet ; elle n’est pas très régulière : pour les trois premiers cahiers (par ex. au f. 60), schéma analogue à M. Dukan , p. 85 ; pour les cahiers n° 4 à 9 (par ex. au f. 115), schéma analogue à M. Dukan, p. 104. Les ff. 89 à 92 paraissent avoir été réglés deux fois, selon le même schéma, mais de dimension et nombre de lignes différents. Longues lignes : en général, 25 lignes écrites pour autant de lignes réglées, pour les deux schémas. Dimensions : au f. 113v, 200 x 137 mm, soit 30.129.41 mm. x 22.82.33 mm (25 lignes écrites pour autant de lignes réglées).Écriture semi-cursive de type séfarade. Les titres et les premiers mots sont en grands caractères de deux modules différents (par ex. aux ff. 88r à 89r) ; au f. 90r, l’espace réservé au premier mot est resté blanc.Les textes se terminent en forme de dessin géométrique.Encre : du brun foncé au brun très foncé, tirant sur le noir.Rares corrections du scribe. Les nombreuses notes marginales, d’au moins deux mains différentes, sont en écriture cursive de type séfarade. L’une de ces mains semble être celle du scribe qui a copié les ff. 46r-48v et 53 (par ex. aux ff. 78v à 80r).Au f. 86, un petit carré au milieu du feuillet a été découpé. Signes de lecture (par ex. aux ff. 75v-76r) et manicules (par ex. au f. 109r).
      Quatrième unité codicologique (f. 154-159) : Papier d’épaisseur moyenne, un peu granuleux, avec des vergeures fines et assez espacées, des lignes de chaînette et un filigrane (férule ?) qui n’a pas pu être identifié (par ex. au f. 159).Cahier : 1 : III (ff. 154-159). Ce cahier se trouve à la fin d’un texte. Réclames horizontales, surmontées d’un trait, au verso de chaque feuillet.Dimensions : au f. 156v, 200 x 138 mm, soit 15.143.42 x 17.84.37 mm.Réglure faite à la pointe sèche, peut-être à l’aide d’un cadre, sur le côté verso des feuillets (par ex. au f. 154) ; schéma analogue à M. Dukan, p. 85. Longues lignes : 30 lignes écrites pour autant de lignes réglées.Écriture cursive de type séfarade, assez irrégulière. Les premiers mots sont en caractères de plus grand module.Encre brun sombre tirant sur le gris.Une seule correction marginale (f. 156r), du scribe, semble-t-il.
      Cinquième unité codicologique (f. 160-174) : Papier d’épaisseur moyenne, un peu granuleux, avec de fines vergeures, des lignes de chaînette et un filigrane non répertorié dans Briquet : main sommée d’une croix se terminant, aux extrémités, par une fleur et les lettres « A » et « Ω » (par ex. aux ff. 163/170). Le f. 174 porte la trace d’un deuxième filigrane, non identifiable.Cahier : 1 : VII (ff. 160-173, plus uns feuillet indépendant : 174). Réclames légèrement décorées, au verso de chaque feuillet ; elles pourraient de la main de l’un des lecteurs qui ont ajouté les notes marginales (voir par ex. le f. 174).Dans le coin supérieur gauche des ff. 172r à 174r, dans une écriture cursive de type séfarade, en partie rogné, titre courant.Dimensions : au f. 166v, 199 x 136 mm, soit 23.122.54 x 26.77.33 mm.La mise en page est régulière. La réglure est difficilement visible : elle semble avoir été faite à la pointe sèche, peut-être à l’aide d’un cadre (par ex au f. 166) ; schéma analogue à M. Dukan, p. 85. Longues lignes : 25 lignes écrites pour autant de lignes réglées.Écriture semi-cursive de type séfarade. Au f. 166r, l’espace réservé à la copie du titre est resté vierge.Les corrections et les notes marginales, en écriture cursive de type séfarade, sont assez nombreuses et de deux mains différentes (l’une est plus cursive que l’autre et les encres sont différentes). L’une des mains a inscrit également des signes de lecture dans le corps du texte (par ex. au f. 172v) et des manicules (par ex. au f 172r).

Digitisations

IIIF Manifest

IIIF Drag and Drop Icon

Digitisation:

Contents

Data Source: BnF Archives et manuscrits

  • Contenu textuel de la première unité codicologique : f. 1r-32v, Lévi ben Gerson (1288-1344), Commentaire sur Daniel.Introduction (f. 1r, l. 1) : אמר לוי בן גרשום אחר התהלה לאל והשאלה ממנו להיישיר לפנינו לבאר דברי זה הספר כי נבוכו בו כל אשר לפנינו לזה נאריך בביאורו ונספר התועלות המגיעות ממנו.(ff. 1r-32v) Commentaire.Début (f. 1r, l. 4) :בשנת שלוש למלכות יהויקים ר״ל אחר שעברו שלש שנים למלכות יהויקים ונכנסה השנה הרביעית כי כן בספר ירמיה כי השנה הרביעית ליהויקים היא השנה הראשונה לנבוכד נצר ורבים כמו זה בספר מלכים כמו שבארנו שם ...Fin (f. 32v, l. 20) : ... ובכאן נתבאר כל מה שהיינו חושקים ידיעת הבאור בו מזה הספר והעידו הדברים קצתם לקצת שהבאור הוא בזה לפי מה שזכרנו ית׳ ויתעלה יוצר הכל אש[׳] גלה לנו סודותיו.Le colophon de l’auteur est noté sans date de composition (f. 32v, l. 22) : והנה היתה השלמת הבאור הזה והתהלה לאל אשר עזרנו ברחמיו וברוב חסדיו. יהי שמו מבורך על כל ברכה ותהלה אמן סלה.Bibliographie : voir la notice du ms. Hébreu 247.IIb. (ff. 33r-43v) Lévi ben Gerson, Commentaire sur l’Ecclésiaste (incomplet).(ff. 33r-34r) Introduction. Début (f. 33r, l. 1) : אמר לוי בן גרשום ראיתי לבאר דברי המגלה הזאת וענינה לפי שבה מהמבוכה והספק מה שלא יעלם עד שימצאו בו דברים סותרים קצתם קצת ...Fin (f. 34r, l. 4) : ... ולזה יראה שספר קהלת חובר תחלה ואחר כך חובר ספר משלי כל זה דרך העיון ר״ל שיעוין תחלה בכולל ואחר כך במיוחד ולפי שהנבחר שבמיני הטוב הזה הוא השלמות בעיון והוא פרים השלים אחר זה העיון בו כשיר השירים לפי שנחשוב.(ff. 34r-43v) Commentaire. Début (f. 34r, l. 8) :דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם. הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. הנה הודיענו בזה תחלה מי שהיה מחבר זה הספר ...Fin (f. 43v, l. 24) : ... ולזה ראוי להתעסק בחכמה ובכשרון המעשה. וזה כי אנחנו נראה על הרוב בא העונש לרשעים והטוב לצדיקי׳ [...]Le texte s’interrompt au milieu du commentaire sur Qoh. 3, 17 (p. 34 de l’édition).

    Contenu textuel de la deuxième unité codicologique : f. 46r-53r, Tables astrologiques.- (f. 46r-47r et 48r-50v) Tables astrologiques ;- (f. 51r-v) Schéma pour la rédaction d’un carré astrologique, en latin et en hébreu (f. 51r) ; et table astrologique (f. 51v).- (f. 52r) Concordances entre les calendriers juif, musulman et julien de l’année 5283 [1522] ;- (f. 53r) Concordances entre les calendriers juif, musulman et julien de l’année 5283 [1522] : il s’agit de la copie de ce qui se trouve au f. 52. Le scribe a ajouté la dernière phrase du f. 52r qui contient l’indication de date, phrase qui se retrouve à identique au f. 53r.- (f. 53v) Table astrologique.

    Contenu textuel de la troisième unité codicologique : f. 54r-93v, Abraham ibn Ezra (1089-1164), Livre du début de la sagesse.Titre (f. 54r, l. 1) : בשם הנותן ליעף כח אחל לכת׳ ס׳ ראשית חכמה(f. 54r-54v) Introduction. Début (f. 54r, l. 2) : ראשית חכמה יראת ה׳ כי הוא המוסר כאשר לא יתור האדם אחרי עיניו ולבו למלאת תאותו אז תנוח החכמה בקרבו ...Fin (f. 54v, l. 1) : ... וזה הדבר יודע במספר הגלגל וצורותיו השמאליות והדרומיות ודעת השבעה המשרתים ותולדותם והכללי׳ והפרטים וכל המעשים.(f. 54v-93v) Texte. Début (f. 54v, l. 3) : השער הראשון הגלגל נחלק לשלוש מאות וששים חלקים שוים יקראו מעלות ועל זה הסכימה דעת כל הקדמונים והאחרונים ...Fin (f. 93v, l. 13) : ... ויש עוד ניהוג אחר במולד האדם ובתקופת שנת העולם והוא שתנהג מן המעלה הצומחת אל גוף הככב או מבט אורו אל מזל ידוע או אל מעלה ידועה לכל שנה מעלה אחת וניהוג הגורלות הפך המזלות כאשר הזכיר בטלמיוס בס׳ הפרי.II b. (f. 94r-115r) Abraham ibn Ezra, Livre des nativités.Titre (f. 94r, l. 1) : ספר המולדות לחכם ן׳ עזרא ז״ל(ff. 94r-94v) Introduction. Début (f. 94r, l. 2) : אמ׳ כל משכיל בחכמת משפטי המזלות ואינינו יודע מהחכמה העליונה יש פעמים שיהיו דיניו כזבים בעבור שלא נשמר מהדברים הראויים להשמר מהם ... Fin (f. 94v, l. 18) : ... ועל כן אין ספק שהצדיק יותר שמור מהמשכיל בדיני המזלות כי פעמים ישתבשו עליו הדינים כמו שאמ׳ הכתו׳ וקוסמים יהולל והנה אשרי מי שלבו תמים אל אלהיו.(f. 94v-115r) Texte. Début (f. 94v, l. 21) : ואחר שהזכרתי אלה דברים אזכיר מה שנסו קדמונינו ובעבור שימצאו ספרים רבים אין קץ להם בדיני המזלות ויש שם דברים שהדעת תכחישם ...[Le mot קדמונינו vient de la correction, au dessus de la ligne, de קדמומינו]Fin (f. 115r, l. 21) : ... והפך הדבר כי שבתאי יזיק הרבה בבית הו׳ בעבור שהוא בית אבלו ולא כן מאדים כי הוא בית שמחתו.II c. (f. 115v-119v) Abraham ibn Ezra, Les révolutions des années.Titre (f. 115v, l. 1) : תקופות השנים להחכם ר׳ אברהם ן׳ עזרא ז״לDébut du texte (f. 115v, l. 3) : אנשי הודו אומרים כי שנת השמש שס״ה יום ורביע וחומש שעה על כן יש בין תקופה לתקופה תשעים ושלש מעלות גם שני חלקים ...Fin du texte (f. 119v, l. 23) : ... ואם היה במחברת או במבט רע עם ככב עליון ממנו אותו הככב העליון המקבל הכח הוא יהיה שליט הנולד וישלך לערב תולדת שעה [?] כפי מקומם מהשמש ובמזל שהם וביתדות. II d. (f. 120r-126v) Abraham ibn Ezra, Livre des luminaires.Titre (f. 120r, l. 1) : ספר המאורות להחכם ר׳ אברהם ן׳ עזרא ז״לDébut du texte (f. 120r, l. 2) : אלהים חי היה בצרות. לכן עזרא אבי חכמות ושירות. לשומו קץ לראשית תחלואים ואחריתה בספר המאורות ...Fin du texte (f. 126v, l. 1) : ... כי תקופת השנה הב׳ שתוסיף על המעלה הצומחת פ״ז מעלות וט״ו ראשונים והסתכל איך יביטו הככבים אל המזל הא׳ גם אל הב׳ אע״פ שהעקר הוא השמש לכן גם אלה השניהם יוסיפו או יגרעו. וכן תעשה שנה בשנה.Formule de transition, du scribe (f. 126v, l. 8) : ובכאן נשלם ספר המאורות תהלה לאל בורא עולמות. ואחל לכתו׳ ספר העולם ומחברות המשרתים כלם.II e. (ff. 127r-136v) Abraham ibn Ezra, Livre du monde et des conjonctions.Titre (f. 127r, l. 1) : בשם אלהי עולם ואחל לכתוב ספר העולם. ומחברות המשרתים כלםDébut du texte (f. 127r, l. 3) : אם מצאת ספר אבומעשר במחברות המשרתי׳ לא תאבה לו ולא תשמע אליו כי הוא סומך על מחברות המשרתים במהלך השנה ואין חכם מודה לו ...Fin du texte (f. 136v, l. 5) : ... ועל זה הדרך תדין כשאר הבתים. ולעולם הסתכלו אל המבטים כי עליהם כל המשפטים.נשלם ספר משפטי׳ העולם וכו׳.Au f. 136v (l. 17), colophon de l’auteur donnant la date de composition (Marḥeshwan 5156 [octobre 1395]) : נשלמו ספרי הדינים כלם. והודות לשם המבין כל נעלם. במרחשון שנת תתקנ״ו לעולם. ביאלי״ו. Formule de scribe (f. 136v, l. 22) : הסופר לו יזוק לא היום ולא לעולם עד שיעלה חמור בסולם חלום אשר יעקב חלם.II f. (f. 137r-153v) Abraham ibn Ezra, Livre des raisons.Titre (f. 137r, l. 1) : ספר הטעמים לר׳ אברהם ן׳ עזרא זצ״לDébut du texte (f. 137r, l. 2) : הנה הואלתי לסום (?) מוסר לספר ראשית החכמה. ואמנם ידעתי כי כל נוצר ילאה לעמוד בשם הנכבד והנורא בדברי אגור ולא למדתי חכמה ודעת קדושים אדע שהם המלאכים ...Fin du texte (f. 153v, l. 17) : ... בעבור שהוא קו גלגל המזלות שהקדמוני׳ מחכמי הודו אמרו שאין כח לאחד מהם רק אם יהיה בתחלת אחת היתדות או השמש בהם ביום והלבנה בלילה.

    Contenu textuel de la quatrième unité codicologique : f. 154r-156v, Fragment d’un traité d’astrologie (non identifié).Début du texte (f. 154r, l. 1) : [...] ינשא מההמון זעוות והרמזות והלשון הרע. יכרת ה׳ כל שפתי חלקות למ״נ. ואם היה מוזק ישנהו וילחמו איש לאחיו ...Fin du texte (f. 156v, l. 28) : ... ואם מצאת מאדים מלובש בנוגה ימציא בארץ מאדים רעב וצרה וירבה בהם המות ויעתקו מארצם לארץ זלתם ולבקש לחם. אלא ימצאו צדק ונוגה מנאטרן [?] בכח צדק הנה זה יגרע [...]

    Contenu textuel de la cinquième unité codicologique : f. 160r-174v, Fragment d’un traité de médecine : chap. 21 (כא), sur la lèpre et chap. 22 (כב : le copiste avait d’abord écrit גד et corrigé en suite par כב), sur la morphya.Début du texte (f. 160r, l. 1) : הפרק הכ״א בצרעת. צרעת היא חולי מתדמה מפסיד תמונת וצורת והרכבת האיברים ...Fin du texte (f. 174v, l. 11) : ... וכמעט אומ׳ שלא תרפא לעולם וש[?]א המעטה המחזקת חלק מועט מן הגוף ושלא תהיה בכאב רב ולא תדיר השינה היא קלה הרפואה. תם.Au f. 174v (l. 17), de la main du scribe, mais dans une encre différente, la mention suivante : בחולשת הכחות ובשקוי הפרק הכ״ג

    Colophon au f. 153v :

    סיימתיו בי"א לתמוז שנת רמ"ט

    Notice rédigée d'après la description établie par Silvia di Donato (voir bibliographie)

Participants

Former owner

Formerly part of

Provenance

Data Source: BnF Archives et manuscrits

  • Au f. 44r, blanc à l’origine, liste d’ouvrages dans une écriture cursive de type séfarade, énumérant les textes copiés dans la troisième unité codicologique. Parmi les textes mentionnés, deux sont actuellement absents, mais ils s’y trouvaient probablement lorsque la liste fut dressée (XVIe siècle). Il s’agit du Livre des lumières d’Abraham ibn ‘Ezra et de l’Abrégé du Livre des nativités d’al-Kindī :ראשית חכמה \ מולדות א״ע \ תקופות השנים לא״ע \ ספר המאורות לא״ע \ ספר העולם \ ספר הטעמים לא״ע \ עו׳ ספר המאורות לא״ע \ אבו יוסף אלכנדי בקצור מאמ׳ המולדות

    Sur le même feuillet, court texte drôle rimé au sujet des relations entre les personnes, dans une petite écriture cursive de type séfarade : מבט נכח איבה גמורה \ מבט רביעית חצי איבה \ מבט שלישית אהבה גמורה \ מבט ששית חצי אהבה.

    Anciennes cotes : au f. 1r, « Or. 35 », accompagné de : « Oratorii parisiensis catalogo inscriptus ma 25 (?) » (catalogue de l’Oratoire 1702, f. 14 ?) ; au f. 2r « 2430 » (numéro de dossier de restauration) ; au f. 174v, « Ce 11 » (autre cote de l’Oratoire).

    Titres : au verso du quatrième feuillet de garde est collé un morceau de papier portant l’inscription suivante : « Commentaria R. Levi Ben Gersom in Daniel Item Opuscola astrologica aben Esra », « L. T » (catalogue de Richard Simon, f. 44r) ; au f. 1r, « Commentaire de R. Levi Gersisom [sic] sur Daniel et quelq livres astron. et astrol. daben Ezra ».

    Estampille : n° 17 de la Bibliothèque nationale (1789-1804), aux ff. 1r et 174v.

    Demie-reliure de papier marbré ; au dos, de cuir, chiffre de Louis-Philippe. Titre en lettres dorées sur support en cuir rouge collé au dos : « LEVI BEN GERSON ».


    Provient de la bibliothèque de l'Oratoire

Notes

Data Source: BnF Archives et manuscrits

  • Papier
    Réglure à la mine de plomb. 25 lignes écrites à la page.
    Ecriture de type séfarade

Data source