Présentation du contenu

Source des données : BnF Archives et manuscrits

• F. 1v-2v : explications des dix catégories d'Aristote, suivi d'une liste de termes philosophiques accompagnés de leur équivalent en italien, en caractères hébreux vocalisés. Suscription : שמות לעז בלשון הנוצרים.

  F. 3r-12r : précis de logique. Traduction libre d'un texte original en langue étrangère comportant une référence à Bahye : les anges sont de l'élément du feu (cf. 3v). Le texte est intitulé הגיון קצר dans l'explicit.
  Le texte proprement dit commence au f. 3 : הסוג הוא הכלל מינים רבים שונים בצורותיהם המיניות
  Le texte s'achève au f. 12 .ובכל אחד פי' דרכיו ותנאיו כפי הצריך . ופה נשלם מה שייעדנו לדבר בקיצור ההגיון. בע''ה סלה
  Hüb. p. 500

  F. 12-19 : Moïse Maïmonide, מלות הגיון, précis de logique, intitulé ici הגיון קצר אחר , pour l'attribution à Maïmonide cf. Hüb. p. 435.
  Suivi au F. 19, r-v, de définitions (גדרים) de termes philosophiques

  F. 19v-21 du chap. VII de בתי נפש והלחשים de Lévi ben Abraham ben Haïm .

  F. 21-23v : ריב התלמוד והפילוסופיה.
  Incipit : שמענו נאריבים החקים ביסודי השכל
  Explicit : יתעל בחזיון ובכתר עליון

  F. 24r-27v : Emmanuel ben Jacob, שש כנפים.
  Les vers liminiaires commencent : אני היום מצאוני משחרים ונמצאתי לבקשת חברים. ל בן יעקוב בעל הכנפם

  F. 29-43v : Shemarya ben Elie de Crète, ספר המורא.
  Incipit : אשר היה דבר יוי אלי לאמור שמעתי את דבריך וכל מפתיך עלו באזני.
  Explicit : וטעם צורי מושה (כ''י מישה) העולם מאין וגואלנו מן ההעדר. זהו פי' זה המזמור אילו לא נבראתי אלא לפרשו דיי.

  F. 44-49 : פירוש ארבע פרקים של מדע. Il s'agit d'un commentaire sur le Mishneh Torah de Moïse Maïmonide (ספר מדע א-ד).
  Incipit : (פרק א' יסוד היסודות לידע שיש שם) אע''פ ששם מורה על מקום והשם ית' אינו במקום כלל.
  Explicit : נמצא שחוזרים חלילה.

  F. 49v-64v : Juda ben Moïse Romano, בן פםרת. Commentaire sur le Mishneh Torah. Voir le manuscrit Hébreu 185, f. 55v-62v.

  F. 64v-66r : commentaire portant sur le traité Soukkah, 8a, כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה. Il s'agit de l'explication du théorème énnoncé dans le talmud de babylone, traité Soukkah, 8a, selon lequel tout carré d'une dimention d'une coudée a une diagonale de 1 2/5.
  Titre sucrit : בלמדי מסכת סוכה והגעתי עד הלכה כל אמתא בריבוע מצאתי זה הפי' ולא נודע אצלי מי מחברו והוא זולת פירוש רש''י ורבינו יאודא ושאר מחברים .
  Incipit : כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה.

  F. 66v : שמונה כלי הנחושת

  F. 67-68v : Nathan ben Samuel le médecin, [פירוש אותיות מהו''ו ובגדכפ''ת]. (Cf. manuscrit Hébreu 839, 5. Steinschneider, Hebr. Bibliogr. , XX, 1880, p.20. ).
  Incipit : אמר נתן הרופא המחבר דע ישכילך האלהים כי אותיות אהו''י הם אמת לכל האותיות.
  Explicit : וטעם כחכמת אלהיך להקל על הלשון כי קשה הוא עליו לומר חכמת ודיי בזה למבין.

  F. 68v-69 : Abraham ibn Ezra, commentaire du Pentateuque (Exode XXXIII). Ibn Ezra explique pourquoi les lettres אהו''י rentrent dans la compposition du Tétragramme.
  Inicipit : אמר אברהם המחבר ן' עזרא כבר פרשתי כי השם הנכתב ואינו נקרא.
  Explicit : ולזה נבחרו אותיות אהו''י בשם השם מכל אותיות האלפא ביתא.

  F. 69-69v : note sur un autre passage du même commentaire (Exode III, 14).
  Inicipit : ואם תשים אלכסון עגול וכו' זה כבר ביארו אותו התכוניים.
  

  F. 70 : Jean de Sacrobosco, tractatus de sphaera (hébreu), ספר האישפרא. Il s'agit ici du fragment d'une version hébraïque autre que celle de Salomon ben Avraham Avigdor que l'on retrouve dans les manuscrits Hébreu 1031 et 1284. Pour l'édition du texte latin, voir :
  Thorndike, Lynn, 1882-1965, Anglicus Robertus, and Joannes de Sacro Bosco. The Sphere of Sacrobosco And Its Commentators. Chicago: University of Chicago Press, 1949
  Cf. Hüb. p. 647

  F. 72-83v : Eliyahu ben Abraham Mizrahi, השגות בספר המבוא של אריסטו. Observations sur le surcommentaire de Lévi ben Gerson sur le commentaire moyen de l'isagoge par d'Averroes.
  Inicipit : ואולם אמרו שהוא ג''כ מועיל ... זה החכם שהוא חושב שמאמ' פורפיו מועיל בהרכבת הגדרים.
  Explicit:

  F. 83v : une note concernant le commentaire d'Abraham ibn Ezra sur Genèse XLVII, 29.

  F. 84-97v : Liber de Plantis, attribué à Aristote, version hébraïque par Qalonymos ben Qalonymos. Titre en hébreu : ספר הצמחים לארסטו.
  Incipit : אמר ארסטו החיות נמצא בבעל חיים ובצמח.
  Explicit : והיה הפרי מר אחר שהיה מתוק כי ראשונה הוא מתוק.
  Cf. Hüb. § 66, p. 140-143.

  F. 100-110 : Juda ibn Verga, abrégé d'arithmétique, קצור מספר.
  Incipit : אחר אשר מכירת הקרקעות בארץ תלויה במספר שנים אחר היובל.
  Explicit : והוא יהיה המספר המבוקש.

  F. 110v-118v : Juda ibn Verga, כלי האופקיי.
  Incipit : המשכיל למצוא דברי חפץ .
  Explicit : ולכן נתבלבל בזה אבורכס וגם אני הרגשתי בו בעיוני.

  F. 118v-120 : Juda ibn Verga, לדעת מדת כל דבר.
  Incipit : לפי שהוצהרנו מן התורה שלא לעשות עול במדה.
  Explicit : ויצא נודע ג'ד המבוקש.

  F. 120-127 : Juda ibn Verga, précis d'astronomie intitulé תלדות השמים.
  Incipit : זה ספר תולדות השמים והארץ בהבראם בתמונה כדורית.
  Explicit : ולפי החשבון הזה יתחלפו כל שאר החשבונות.

  F. 128-133 : Eliyahu ben Eliezer Gabbay (אליהו גבה בן אליעזר): notes de mains diverses dont des gloses relatives au commentaire d'Abraham ibn Ezra sur le Pentateuque. D'autres notes intéressent l'arithmétique et l'astronomie élémentaire.

  D'après Georges Vajda, la copie des feuillets 1 à 70 est de la main d'Eliyah ben Eliezer Gabbay, cf. le colophon f. 23v. Il a par ailleurs signé au f. 1 et 127. Le travail de la troisième main est écrit sur du papier marqué du filigrane 3538 de Briquet, aux environs de 1466.